בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

רש"י על חולין קי״א ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין קי״א ע״ב:ג׳ רש"י על חולין קי״א ע״ב:ה׳ »
מקור חולין קי״א ב:ד׳
4 אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר שְׁמוּאֵל: סַכִּין שֶׁשָּׁחַט בָּהּ, אָסוּר לַחְתּוֹךְ בָּהּ רוֹתֵחַ. צוֹנֵן – אָמְרִי לַהּ בָּעֲיָא הַדָּחָה, וְאָמְרִי לַהּ לָא בָּעֲיָא הַדָּחָה.
פירוש רש"י על חולין קי״א ב:ד׳
4 סכין ששחט בה - איידי דבית השחיטה רותח בולע הסכין מן הדם ואסור לחתוך בה רותח מפני שחוזר ופולט בו:
5 צונן - ואם חתך בה צונן:
6 בעי הדחה - ההוא צונן:
« רש"י על חולין קי״א ע״ב:ג׳ רש"י על חולין קי״א ע״ב:ה׳ »